קורות חיים
בן נינט ואלי. נולד ביום י"ח בסיון תשכ"ז (26.6.1967) בתל-אביב.
למד בבית-הספר היסודי 'דוד ילין' בשכונת הדר-יוסף. אחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון ע"ש ליידי דייוויס.
איציק היה שאפתן ושאף לשלמות בכל אשר עשה. כך היה בגיל שש כשנחבל בידו ונשלח לשיעורי שחייה בהמלצת רופאו. הוא עשה זאת בהתמדה אפילו בעיצומו של החורף. כך היה גם בשיעורי הקראטה שנטל. הוא היה אצן מצטיין בבית-הספר היסודי והתיכון. מנהל בית-הספר התיכון מעיד כי "השתלבותו החברתית ועזרתו הממשית לבית-הספר חרגו מאמות המידה הרגילות". הוא היה קפטן נבחרת בית-הספר בכדורסל, ושיחק כדורגל בקבוצת הפועל במשך תשע שנים. הוא היה חבר בתנועת הצופים וברבות הימים הדריך בשבט 'הנשיא'.
איציק אהב את הים, ובמיוחד את ספורט הגלישה, ורכש בכספו שחסך את הגלשן הראשון שלו. בשל נתוניו הגופניים נראה מבוגר מגילו, ובחופשותיו עבד בעבודה פיזית קשה כפועל בניין, ובניקיון סניפי בנקים. הוא ביקש לחסוך כסף על מנת לטייל בחו"ל לכשישתחרר מצה"ל. בגיל שש-עשרה רכש קטנוע ולבל יהא הדבר לנטל על הוריו עבד בשלוש משרות בו-זמנית כדי לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות.
היתה לאיציק נפש רגישה, הן כלפי עצמו והן כלפי מצוקות הזולת. הוא כתב שירים השמורים בעזבונו, וידע להעניק חום ואהבה לסובבים אותו. וכך מתארת אותו ידידתו: "גבוה וחסון בעיקר. זקוף צוואר, גוף אתלטי ומראה קשוח. ובפנים, לא קלישאה ולא הספד, אלא האמת היחידה: ילד רגיש כל-כך. ילד-גבר עם לב ענק וחלומות. שאיפות שלא מתפשרות".
כבר מגיל שלוש-עשרה שאף איציק להתנדב ליחידת הקומנדו הימי, וכך אמנם היה משגוייס לצה"ל במחצית אוגוסט 1985. הוא הצטרף ליחידת הקומנדו הימי ולאחר הטירונות כשסיים קורס מ"כים התחיל את הכשרתו כלוחם בשייטת. להערכת מפקדיו היה "חייל טוב מאוד, בעל יוזמה אישית ורוח התנדבות גבוהה מאוד".
ביום ט"ו באייר תשמ"ו (24.5.1986) נפל איציק בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקירית-שאול. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יצחק בנכם התנדב לקחת על עצמו את עולו של הקשה והמפרך שבקורסים של צה"ל מתוך שראה זאת כחובתו לעצמו, לכם ולמדינה. במשך כל שירותו בלט משכמו ומעלה ברצונו ובנחישותו לעמוד בכל אתגר ובכל מאמץ שנדרש ממנו ומחבריו".
הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת "ישיבת הרמב"ם" בשכונת מעוז-אביב בתל-אביב.