כבר חלפו חמישה עשורים מאז נקטפת בדמי ימיך. לא ראיתיך ולא הכרתיך ולא פגשתיך. אך תמונתך תלויה בחדר משכבי ושם בני משה כשמך. לא פגשתי אותך אך פגשתי את אחותך אסתר ומאז נכרכו גורלנו יחדיו.
עלה במזלי להכיר את משפחתך, את אמך לאה, את אביך שלום, את אחיך חיים (קרול), את אחותך יפה (נוצי), את יוכבד (יטי), וכמובן את אשתי אסתר. זאת משפחה נהדרת.
לצערנו כל שנה ושנה מאז 1952 אנחנו עולים לקברך. מעולם לא שכחנו אותך. גם הנכדים והנכדות ממשיכים להשתתף באבל המשפחה כנאמר: "מעשה אבות סימן לבנים".
חיל התותחנים לא שכח אותך מעולם. כל שנה הם שולחים נציג נאמן להשתתף עמנו בכאבינו. אשרי העם ואשרי המדינה שאינה שוכחת את בניה.
משה, הנך ותיק שם למעלה, ודאי יש לך מהלכין לפני כס מלכותו. אנא בקש לנו שלום רפואה ופרנסה. ונזכה כולנו לביאת המשיח. "ואף על פי שהתמהמה בוא יבוא". אני מאמין באמונה שלמה.
אשר בן ר' שלום הלוי
בעלה של אחותך אסתר
בת לאה ושלום
אבא של משה ושרית