אלבום תמונות
את טוביה הילד והנער הייתי פוגש לעתים ליד פינת צמחיו במבוא בית הוריו האיכרים בכפר. חיבה יתירה נודעה ממנו לאוסף הקקטוסים, שמנה עשרות מינים. גם באיריסים, ביחוד הגון הלבן, הנדיר, מהר הגלבוע טיפל בהתלהבות.
אולם ראשונה הפתיעני טוביה בביקורו לפני כעשר שנים - והוא אז נער כבן ארבע-עשרה, חמש-עשרה - בתחנת-הנסיונות ברחובות, כשהוציא מכיסו בצל של לילית-הבר (שושן צחור), שאסף בין סבכי החורש במעלה הר-הכרמל מעל לודי-שומריה, ליד יגור; אז כבר ניכרו בו אותו הלהט ואותו המתח, שהצטיין בהם תמיד במגעו עם טבע הארץ.
ימים מועטים אחר כך ביקרתי את טוביה במשק יגור, מקום בו התחנך בבית-החינוך המחוזי.
בארגזו היה שמור, ליד אספי הצמחים של הסביבה, שהיו מסודרים יפה, גם אוסף פרפרים סדורים ביד אמן ובטיפול למופת. הבעתי את רצוני לבקר אתו את בית-גידולו של שושן-הבר. טוביה נענה ברצון. ואחרי שקיבל שחרור חצי יום מבית-הספר, עלינו במעלה הכרמל; בכל הדרך הראה טוביה בקיאות מפליאה בצמחית המקום, וגם הדומם בסביבה לא היה זר לו. ומה רבה היתה שמחתו בשעה שנפגש שוב בעלים הירוקים של הצמח המבוקש. יחד עם זה הביע חרדתו לידים העלולות להשמיד את הנציגים הנדירים של הצמח. יותר משני בצלים לא נתן להוציא. חס היה על הצמח. אזכור את התמרמרותו על השמדת הגון הלבן של איריס-הגלבוע על ידי גנן מתחיל, שטוביה הדריך אותו וגילה לו את מקום גידולו. הוא ראה בכך כעין שוד של טבע הארץ. במעלליו אז כבר התנכר הנער טוביה. כבר אז ניכרה בו פרישת כנפים ראשונה.
אכן עתיד היה להמריא.
אדר א' תש"ח.
נח נפתולסקי
מתוך "בכפר"
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח