אלבום תמונות
זוכרת אני את אביגדור מיום היולדו. הוא רביעי במשפחתנו והיה הבן הראשון, ומובן ששמחת הורינו לא ידעה גבול. משהגיע לגיל הלימוד החליטו הורינו לשלחו לקבל חינוך דתי. ומסרוהו לבית ספר תחכמוני. בשנות לימודיו הראשונות הצטיין בלימודים, עד אשר נכנס לתנועת נוער. מעתה נתקל בשני זרמי חינוך שונים: החפשי והדתי, וחל משבר ביחס הנער ללימודיו והחל מפגר קצת. אחרי כן הצליח להתגבר על המשבר וסיים את בית הספר העממי ללא כשלון. אחר הסיום חלה אביגדור ונאלץ לשבת בבית ובבית החולים כשנה ומחצה. ומתוך כך נאלץ ללמוד בעצמו, ובעזרת מורה. הספיק ללמוד רק זמן קצר כי חבריו התכוננו לצאת להכשרה והוא הצטרף אליהם. מההכשרה הלך לפלמ"ח, ועם הכרזת המדינה נפל בגליל העליון.
לעולם לא אשכח את דברי אבי באמרו לאחר שנודע לו האסון: "רציתי בן שיאמר קדיש אחרי ועתה אני נאלץ לאמר קדיש אחריו".
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח