איש העם, מטיפוסי גורקי ב'מהדורה מזרחית'. בעל-מלאכה עליז וזריז. פיקח, לבבי, אציל וסלחן, מחפש אמת. יודע להיות מסור בלא גבול.
אחרי עמל של יום תמים, ללא הפסקת צהרים, בסנדלריה, היה מבלה ערבים ולילות על ספסל הלימודים, כובש השכלה, 'מכרסם' דעת. בסטודיה הדרמטית שלנו מאחר לשבת, פותח בסקרנות-ראשונים את נשמתו לגמוע ולבלוע סודות מגנזי היצירה התיאטרלית. בחרדת-קודש ניגש להכנת תפקידו הראשון: ציון, מ'היושבת בגנים' להזז. לאט-לאט הוא מעמיק להבין את הדמות ומעכלה. משוטט בבתי-כנסת, תופס טיפוסים ברחוב, מבין לקוחותיו בסנדלריה, בשכונת העוני; ירושלים, עיר-מולדתו, מספקת לו חומר למכביר. חודשים של התעמקות בהעלאת התפקיד והנה לפנינו ציון-אליהו, - דמות מרתקת את הצופה בחיוניותה, דמות ערמומית של נוכל חינני, מתחסד, מרמה, שלימה באקזאלטיות שלה.
והנה הוא מכין את תפקידו השני, תפקיד פלח ערבי מהקומדיה הלירית ליעקב חורגין. גם כאן ירושלים ורשמי ילדותו בתוכה מספקים לו חומר. הן מילדותו 'התעסק' עם ה'שקצים' הערביים, ידע שפתם, התרועע עמהם, שחק אתם וגם התקוטט. הוא ידע את הליכות העם השכן, על כל קיפולי נפשו ומסתריה. על-כן עלתה לו בקלות עיצוב הדמות של מאהב מסכן, אמין. גל של אהדה עובר בשורות הצופים מרגע הופעתו לפניהם. מה נכונה הדמות! ומה משכנעת! כה תמים וקוסם בשירו לאהובת-נפשו. וכה מגוחך ובלתי-מנוסה בדרכי האהבה ולבטיה. ומה פראי ואכזרי בקנאתו! אכן ביצירת דמויות מתוך הסביבה שבה גדל הוא כבר בטוח, הן 'שלו'. בעיצובן אין לו עוד קושי.
עתה גדל התיאבון שלו. הוא רוצה להתגבר על טיפוסים זרים לו, אשר לא ידעם בחייו. נגש להכנת דמותו של צולקש משל גורקי. האם יצליח? בתקופת ההכנות לתפקיד זה פורצים המאורעות. ידידו, אף הוא מהחברים המרכזיים של הסטודיה, יעקב כספי, מתגייס. אליהו עוזב את הסנדלריה ואת מוקד חייו - הסטודיה, ולובש מדים. הוא נשלח לתלפיות ומשתדל שם בכל כוחותיו, שיעבירוהו ליחידה בה משרת ידידו יעקב. חפץ להיות עמו ביחד. חולמים על יצירת להקה דרמטית בצבא. יחד הולכים למבצע הל"ה. 'הנאהבים והנעימים'...
רפאל צבי
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח