פרקי יומן אלו נמצאו ביומנו האישי של שמואל. קטעים אלו נכתבו במהלך המלחמה. היומן מתחיל במוצאי יו"כ ומסתיים ביום שני י"ט תשרי, ימים ספורים לפני נפילתו.
מוצאי יו"כ
החלו קרבות עם הסורים והמצרים. המוצ"ש גויסנו. באלוקים נעשה חיל והוא יבוס צרינו.
יום ראשון י"א תשרי
הגענו לפנות בוקר לבסיס לצפון. נודע שפנינו לדרום דוקא. הצטידנו וירדנו לבסיס במרכז. ציודנו טנקים, ורוב היום בוזבז עד שהגיעו מובילים. באמצע הלילה נסענו. איש אינו מתרגש יתר על המידה, בדיחות ובטלה רבה. לפחות יכולנו להתפלל במנין בצורה מסודרת.
יום שני י"ב תשרי
הגענו לסיני, עלינו על הכלים ונסענו. עשיתי שטות שלא לקחתי תפילין ונאלצתי להתפלל בלעדיהם ורק מאוחר יותר הנחתים. כל היום לא היה מגע עם האויב.
יום שלישי י"ג תשרי
היום כבר ירינו אולם ממרחק רב. עם ערב המתנו לפלישה מהאגם. כל הלילה חיכינו ולא באו... מידי פעם אני אומר תהילים ולומד שערי תשובה.
יום רביעי י"ד תשרי - ערב סוכות
ערב סוכות ואין כלום, לא לולב ולא סוכה.
הפולשים נשארו ליד האגם ולא באו. יכולתי להניח תפילין ולהתפלל ועוד נותר זמן פנוי. ישבנו תחת הפגזת תותחים רצינית ביותר. ופעם פגעו בטנק. שמרני אל כי כסיתי בך.
סוכות - יום חמישי ט"ו תשרי
הורדתי מהטנק והצטרפתי כרזרבה לזחל"ם הטכני. קצת כואב שכולם נלחמים ואני יושב בטל. היה מי שדאג לד' מינים ולפחות אפשר היה לברך. בזמן הפוגה קצרה הצלחתי לשבת ללמוד עם אלחנן סמט "שערי תשובה".
יום שישי ט"ז תשרי
אין חדש. החברה יושבים בתצפית אני בזחל"ם. בקשתי מהקמב"ץ שיחזירני לטנק. אין לי ציוד, כיצד נתכונן לשבת?
האם הכל הוא בגדר פיקוח נפש.
שבת - י"ז תשרי
חילופי אש כל השבת. עליתי על טנק והוא הושבת.
עסקנו בתיקונו זמן רב.
יום ראשון י"ח תשרי
עדיין בעורף. היה מנין בשבת בבוקר ובמוצ"ש וכן הבוקר. כמו כן היה יין לקידוש ולהבדלה "רוצה ה' את יראיו את המיחלים לחסדו".
הטנק תוקן ויצאנו.
ב"ה די שקט.
יום שני י"ט תשרי
נמצא בקו תצפיות.
הגיעה אספקה של לבנים וגרביים ויכולתי להחליף גרביים ולכבסם.