אלבום תמונות
שיחה זו הוקלטה בביה"ח תל השומר ב-19.10, מפי א.ש. מבאר שבע, מפקד טנק במחלקה של ליאור.
... היינו בטנקים. היינו כבר בכוננות. ירדו עלינו 4 מיגים. ירינו עליהם. הסתלקו והפציצו את מפקדת הגדוד, שהיתה בקירבת מקום, ליד המעוז "קטיה". מפקד הפלוגה היה נועם דביר. הטנק שלי היה איטי, לא יכולתי להשיג את המחלקה שלי. ואז נכנסתי למחלקה של ליאור. ליאור היה מ"מ. לפקודתו היו הטנק שלו ועוד שני טנקים ("גור" וסמל).
היתה אש ארטילרית רצינית. ולפני מסך האש הארטילרית - חי"ר מצרי. התחלנו לנוע. נתקלנו בחי"ר. שלחו בנו טילים. ליאור ירה בחי"ר המצרי. אבל הם היו אמיצים. בטנקים הולך המ"מ קדימה ויש "חיקוי מ"מ". הסתכלתי מה שליאור עושה ועשיתי כמוהו. הרגנו מהחי"ר המצרי. זה היה בסך הכל טווח של 200 מטר, אולי. אבל המצרים המשיכו לירות.
גם אני וגם ליאור נפצענו מצרורות של מקלעים או תת-מקלעים שלהם. היינו חשופים בצריחים. מפקדי טנקים לוחמים עם הגוף בחוץ. זו הבעיה וזה גם שטותי. כדור של רובה יכול לפגוע בנו כשאנו בטנק. יותר טוב להילחם בחוץ. בכל זאת לא היתה הרגשה של פחד. ליאור התנהג בקור-רוח כאילו שזה היה אימון.
כאשר נפצעתי השכיבו אותי על הסיפון וליאור כבר שכב שם. המ"פ ניסה לעשות לליאור הנשמה מלאכותית.
היתה, כנראה, בעיה של טנק מהמחקלה, שנשאר תקוע ולא יכול לזוז. ליאור חשב, כנראה, שאי אפשר להפקיר טנק. לכן נשארנו בסביבה הרבה זמן. יש שם ביצות. צריך להיזהר. אם שוקעים אז נהיים מטרה קבועה לארטילריה של האויב. לא יכולנו הרבה להחליף עמדות ולכן היינו די חשופים לאש.
אחרי כשעה-שעתיים אני כבר נפצעתי. כשהשכיבו אותי כבר שכב ליאור על הסיפון של הטנק שלו. שאלתי את המ"פ: "מה עם ליאור?". ראיתי שליאור שלם לגמרי בגופו. הכרתי אותו כשהסתכלתי בפניו. יותר לא ראיתי אותו, כי אותי הכניסו לטנק ופינו עם הטנק ואת ליאור פינו לבדו.
במשך הקרב היה קשר עיניים בינינו. עשינו סימנים זה לזה בידים. במכשירי הקשר שבטנקים לא כל כך הלך.
כל הדבר היה כק"מ וחצי או שניים מהתעלה. המצרים כבר צלחו את התעלה. זה התחיל ב-1.45 כאשר התקיפו אותנו. כשלושת רבעי שעה זה לקח לנו להגיע לאיזור. זאת אומרת, שב-2.30 ניהלנו כבר את הקרב. היתה לי הפתעה גמורה כאשר שמעתי שהמצרים צולחים את התעלה. לא היינו מוכנים לשעה זו, כי אם לשעה יותר מאוחרת. הם פשוט הפתיעו אותנו.
הגדוד שלנו, למעשה, כבר לא קיים. המג"ד, למעשה כבר איננו מפקד גדוד. או שהטנקים אינם או שהצוותים אינם.
עם ליאור דיברנו הרבה. גם פוליטיקה, לקראת הבחירות. אפילו נכנסנו לנושא של מלחמה. בחור כמו ליאור עוד אף פעם לא פגשתי. בן אדם טוב-לב. היה עוזר לכולם בצורה לא רגילה ולכל בן אדם. חברה מספרים עליו רק טובות. החיילים אהבו אותו. הנה, למשל: בקוו צריך תמיד חלק מהאנשים לשאת נשק. היינו מתחלפים. היו מפקדים שהירשו לעצמם לא לשאת איתם נשק. אבל לא ליאור. תמיד היה עם הנשק על הכתף וזה בשביל להיות לא רק מפקד אלא גם דוגמא...