דמותו נצבת לפני בכל מקום ובכל רגע, דמות אצילה ונפש אצילה שופעת טוב לב ואומץ. בכל מקום בואו האציל מנפשו הטהורה והעדינה על רעיו וידידיו. כולם אהבוהו וחבבוהו. מסור ועוזר לכל. עיים פקחיות וערניות, שקט ועדין נפש. נולד בשנת 1928 בעיר תל אביב. בן תפנוקים להוריו, מסור, אהוב על אחיו ואחיותיו, מנומס בדרך הליכותיו ומנהגיו ושומר אמונים. השקפותיו לגבי כל הארגונים והמפלגות היו רחוקות ממנו והלאה, אהב את החופש והעצמאות.
עם פרוץ המלחמה בארץ התנדב לצבא ישראל ועם המצור על ירושלים בזמן השלטון הבריטי לא שקט וחרף נפשו על הגנת ירושלים. הוביל שיירות אספקה והשתתף בכל הקרבות, עזר לחבריו הפצועים ונפל עם הנופלים בכבוש קטמון. הם היו קומץ של בחורים שנלחמו באומץ ובחרוף נפש.
הידיעה על מותו באה במאוחר, בהפוגה הראשונה שחיכינו בכליון עינים לשובו, אך לשווא. הוא לא חזר יותר.
במשך כל הזמן שהתגיס היה רק יום אחד בבית ויותר לא ראינו אותו. במותו אבד בחור יקר ועז נפש. כל ידידיו ומכריו שידעו והעריכו אותו זכרו לא ימוש מקרבם, ודמותו האצילה לעיננו לנצח. קשה האבידה וגדול הכאב, אין מלים לנחם את הוריו האומללים. לא נשכח אותך, אהרון אחי היקר והאהוב. אהבת את ירושלים, נלחמת ונפלת בעדה.
יהי זכרך ברוך ותהיה נשמתך צרורה בצרור החיים.
אחותך המבכה אותך תמיד.
שרה
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח