בראש השיירה נעה פלוגת הליווי המשוריינת של הגדוד החמישי בפיקוד שמואל ('אולי') גבעון, אחריה האוטובוס המשוריין שהסיע את חברי הנהלת הסוכנות ואת יצחק שדה, שעלה כדי לקבל את הפיקוד על מבצע ‘יבוסי’. בעקבותיהם נסעו המשאיות הרבות, בראש השיירה המשאיות נושאות המטען החיוני - אספקה לחג הפסח המתקרב - מתוך הנחה שגם אם תיתקל השיירה, יצליח החלוץ לעבור. לוחמי הגדוד החמישי פוזרו בתוך המכוניות ובין המשאיות, כדי לחסוך בכלי-רכב להסעתם. ייתכן שכאן נעוצה טעות מכרעת: פיצול הגדוד החמישי גרם לכך שלא ניתן להפעילו בעת הצורך כיחידה לוחמת, שתוכל להתמודד עם מארבים ערביים. בסוף השיירה נע ריכוז נוסף של משוריינים (בהם מחלקה של ‘גבעתי’, שצורפה לאבטחה), וכך נוצר מרחק גדול בין שני הריכוזים.
מחלקה מוגברת של הגדוד הרביעי תפסה בלילה הקודם עמדות-אבטחה בצידי הדרך, בקטע שבין שער-הגיא לסריס.