אלבום תמונות
מעלה החמישה 30 במרץ 1948
משעמם היה להישאר אחרי נסיעת האנשים ומאד שמחתי על הנסיעה הנה. היתה הרגשה לא טובה להישאר במקום, מכיון שאת הנוסעים בחרו, מבין כל החבריא ולפי מידת הכושר. ואין זו הרגשה טובה כשאותך משאירים, ואתה מתחיל לפקפק בעצמך. ואני רציתי לנסוע, רציתי מאוד, ואם כי ידעתי שאגרום לך הרבה צער ודאגה אם אסע, אבל גם לי, יש קצת רגש של כבוד עצמי. ונעמה לי ההרגשה, שברגע מסוים נשלחתי, אמנם לתפקיד שני במעלה. אבל לא נשארתי. בכל זאת זקוקים גם לי!
יש לי תכונה, הייתי אומר, לקפוץ בראש, או, נכון יותר, רצון להשתתף בכל מבצע, ואל תחשבי שאני מחפש משהו. אני פשוט בוטח בעצמי, וקשה לשבת ולצפות עד ש'החברה' ישובו.
- - - לא מוג לב אני ולא אברח מהמערכה. אעשה את המוטל עלי בשלמות ובזהירות מכסימום, אני מבטיח לך, על מנת שעוד יבואו לנו ימים טובים. לנו אני אומר, ח', מפני שגם סיוט זה יגמר ואנו נבנה נו את חיינו בצורה שנרצה בה, יחד. ובלי פרידות ונסיעות, יחד נהיה. עוד נזכיר ימי-געגועים-ודאגה אך אלה יהיו כבר נחלת העבר. ואני היום כולי בטחון בעתידנו המשותף, עתיד שיבנה על בסיס יכלתנו-אנו. אינני רוצה להפריז להבטיח, פועל אני ומרויח את לחם-חוקי. יתכן ונצטרך לוותר על כמה דברים שהורגלנו להם. אבל דבר לא יחסר אם נדע להסתדר, ומקווה אני שנדע, אני פשוט מאמין בך, ח', ויבואו גם לנו עוד ימים טובים.
תכניותי לעתיד אינן מצטמצמות בגבול ימי המלחמה. עוד יבואו לנו גם ימי שלום. ורוצה הייתי לראותך באותה תקופה כשפניך טובים ואין את אכולת דאגות. יתכן ואין לי הזכות לשלול ממך את הדאגה לי, אבל האמיני לי, ח', אין מקום לדאגה כעת יותר מאשר תמיד. חיים אנו בתקופה כזאת שסופו של אדם יכול לבוא ולא רק בשדה הקטל. ואבקשך ח', שלא להפריז. חייב אדם להקל מעליו במידת האפשר את המעמסה.
הרבה זמן בעבר, הייתי נעדר מהבית, בהיותי בשירות, ותמיד שאפתי הביתה. תמיד ביליתי את חופשתי בבית. ואם כי לא היה לי משהו שימשוך אותי במיוחד העירה הייתי לפעמים אפילו די משתעמם בחופשה...
ורוצה הייתי ח' לסיים פרק סנטימנטלי זה. קשים הם החיים. ושבעתיים קשים חיי דאגה לאדם קרוב, אבל רוצה הייתי שתקופה זו תעבור ובלי רישום מיוחד עליך. אין לי יסוד לדאגה. מצבך מבחינה זו הרבה יותר קשה. אבל גם תקופה זו תעבור, כי לא לעולם חוסן, אומרים, וכל דבר שיש לו התחלה יש לו גם סוף, ואנחנ עוד נראה חיים, ועוד איזה!
מכתבים נוספים, בכתב יד, נמצאים, בתא הנופל בחדר הנצחה שבבית הפלמ"ח.