יהונתן מספר על אחיו, דני: בלימודים היה תלמיד מצויין ולא היו לו בעיות, לכן נתפנה לשחק כדורסל וכדורעף בהם הצטיין. כשבבית-ספרו נפתחה מגמה ריאלית-אלקטרונית, נרשם אליה אך ורק משום ששמע שזוהי המגמה הקשה ביותר. אך כשסיים את לימודי הבגרות בהצלחה, ציין בטופס-הגיוס שהוא לא מוכן לקבל תפקיד באלקטרוניקה. הוא חשש שמא "ייתקע" באיזה משרד וייהפך, חס ושלום, ל"ג'ובניק".
בתחילת אוקטובר 1973 בא דני לחופשה. היה עליו לעבור ניתוח קל בידו. יש כוננות, אמר לו בטלפון מפקדו, מירון אלתגר, וצריך מיד לחזור. לא ייחסנו לכך חשיבות רבה. דני עזב את הבית ביום חמישי, בפשטות, ללא כל גינוני פרידה.
ואז...
מתוך הספר "חללי גדוד 9" מאת יורם קניוק, בהוצאת ספרית הפועלים.