חדל מפעום לבו הנדיב של דניאל שלנו. לבו המלא אהבה וסליחה לכל בריה. נאלמה דום גם תיבת הקסמים שלו - הפסנתר - שאצרה שלל צלילים, ביטוי מלא לנשמתו. כבה זהרן של עיניו הזורחות ולא תבטנה עוד במבט נפלא של שלוה, הבנה וסלחנות וכ בוד. כי אכן רגשות של כבוד הדדי והבנה הדדית ליוו תמיד את חיינו עם הבן, למן הרגע המבורך בו ראינוהו חי בעולם ועד הפרידה האחרונה ואולי בשל אותה ההבנה ההדדית לא היו לנו מעולם קשיים כל שהם בחינוכו, צער כל שהוא בגידולו. הוא היה מתת אלהים ופרח חיינו במשך כל ע שרים ומחצית שנות חייו.
תכניות כה נפלאות הגה לעתיד: לעבודה, למדע, ליופי. אולם מהמעבדה הכימית הלך ישר למילוי חובתו הראשונה - להגנה. ומאותו היום שבו הוכרז על המדינה עמד על משמרתו, עד שהביא את קרבנ והאחרון.
לא איש מלחמות היה, אף במשחקי הילדות המוקדמים סלדה נפשו תמיד מכל ברוטאליות, מעולם לא הרים קולו או ידו על איש. ומה טראג יהוא הגורל, כי אדם זה, השלו עד עומק נשמתו, הוצרך להלחם ולעמוד על נפשו בנשק רצחני ולמות מות אימים כזה.
גורלו האישי הוא סמל ודמות לעוול העמוק ביותר.
ידידי ביתנו קראו לא אחת לשלישיה שלנו 'המשפחה הקדושה'. בחיוך קיבלנו כינוי זה ולא העלינו על הדעת כיאכן יתקיים הדמיון. מכל הגדת הברית החדשה תמיד נגעו עד עומק לבי יסורי האם, אך לא שיערתי כי גורלי עתיד להיות גורלה.
בלבי תפילה - מי יתן והקרבן של חיים צעירים אלה, של לב אציל זה ושל גורלנו השבור לעד. לא יהיה קרבן שוא.
אמו
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח