שנה שנה התרחש מאורע חשוב ומסעיר בחיי הספורט של הפנימיה, שנה שנה כחודש ויותר לפני ל"ג בעומר החלו הרוחות לגעוש והחלו נעשות הפנות ל"פנימיאדה" - תחרות בין פנימיות בכל ענפי הספורט ושיריבתנו העיקרית היתה "פנמ"צ חיפה". מלבדה נטלו חלק בתחרויות חניכי "פנימית חיל חימוש", חניכי בית ספר לקציני ים בעכו" (חניכי בית הספר "הטכני" רק בשנתיים האחרונות).
בשנה הראשונה לשהותנו בפנימיה התקיימה התחרות בפנימיה עצמה ושפנימיות חיפה וחמוש מתארחות אצלנו.
נחלנו כשלון חרוץ בשני הגילים א. חמישיות שישיות ובגיל שביעית החיפאים. החיפאים גברו עלינו כמעט בכל השטחים.
בשנה השניה התרחבה התחרות, היא התקיימה בוינגיט על המתקנים השונים, נוספו יריבים חדשים, קציני ים מעכו - בשנה זו התאמצנו חזק ונצחנו - וכאן נתנו ספורטאי יזרעאל את הטון בתחרויות גיל א. שמותיהם של אמיר, ברק, רבין, חזאי ארני קורדה וכמו כן עבדכם הנאמן רוט. שמות אלה ישארו חרוטים בדפי ההיסטוריה של הספורט בפנימיה כראשונים שהביאו את גביע הנצחון לפנימיה. נוסף על הגביע זכינו בשלל מפליות.
גיל ב. אותה שנה לא הצליח במשימתו ונכנע לספורטאי חיפה.
שביעית - נוספו יריבים מהטכני אנו השתיכנו כבר לגיל ב. המאבק היה קשה ונכנענו לספורטאי הטכני (המקצוענים) וספורטאי חיפה. התחרות התנהלה בוינגיט כשתחרויות מוקדמות נערכו בכמה מהפנימיות.
בשמינית לא התקימו התחרויות. עקב השביתה היו שסברו שהלימודים מעל לספורט (לא כיום סברו כך) כל כשלון היה כשלון צבורי וכל נצחון בפנימיה היה נצחון הכלל והכל השתתפו בשמחה.
לספורטאים הן המנצחים והן המנוצחים הוענקו פרמיות כסרט, אחרי התחרויות ואכן הגיע להם הדבכר לאחר אימונים רבים.
בתחרויות שלטה רוח הספורט מעל לכל אך לפעמים נראה למשתתפים אי צדק בשפוט.
יצחק רוט.