היה לי אח-יצחקי, גדלנו יחד מינקות ועד בגרות. שנה וחצי הפרידה בינינו בגיל, היינו בחברה אחת, רבנו כמו כל האחים אך רוב הזמן היינו חברים. היתה לנו ילדות מאושרת בבית מוקף קוצים בקיץ ופרחים בחורף. אני הלכתי לפנימיה, והוא בא אחרי - "בדרכי האח הגדול", וכשאני הלכתי לשריון, הוא בא אחרי בהפרש של שנה. כתבנו מדי פעם מכתבים אחד לשני ולפעמים - כשהחופשות של שנינו היו נפגשות היינו מתראים גם בשבתות.
בערב ראש השנה נפגשנו בתחנת האוטובוס באשקלון בהסעות לסיני, ישבנו על הברזלים ואכלנו גלידה.
מאז יום הכיפורים התרגלתי להגיד "היה לי אח", אך לדבר עליו בלשון הווה. השנים עוברות, יצחקי נשאר בן עשרים ואני כבר בן עשרים ושש והלא הפרש הגילים היה שנה וחצי...
היה לי אח - יצחקי.