והמלים כה חוורות הן,
והשיר כה דל.
ומקור העין הן מועט הוא,
והמית הלב אין אונים
מהביע את הכמוס- צפון בלב
על אלון צעיר שנגדע,
מהביע את גודל הכאב
על שושן הוכו עליו
וגבעוליו פתע.
מה השיר אשיר לך ואבכה,
ומה זרים אענוד לראשך
ראש עלם זך.
הן המלים לא תבענה תהלת הנצח
ואתה נצח שהתגלם,
ארז ינק כל טוב הדורות.
בך יופי מחשבה ויופי רוח
חן נעורים וכובד ראש.
היית...
הלכת...
והנה קינתי זאת
מנחת דל לרוחך, לדמותך.
עת ארכין ראשי בדממה
אל זכרך
ערב פסח תש"ט
מיכאל
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח