אלבום תמונות
בשבילך הצלתי שעה נפלאה וישבתי לחשוב. בשבילך ישבתי והקשבתי לשקט, בשבילך קראתי בספרה של אסתר קל שקניתי רק אתמול (את זוכרת, ששאלת אותי היכן הייתי אחרי רופא השניים) כיוון שבעינייך הוא מצא חן ועיני שפיזזו בין השורות מצאו את הלב, שיצא למצוא את היפה בשורות אלה ורציתי גם אני לומר שמלבד המעט שאני כותב רוצה אני לשתוק אלייך הרבה דפים ריקים של נייר, כי לפעמים זה באמת מעייף לתרגם את פעימות הלב למלים - קוביות קטנות ונוקשות.
המלים באות יגעות. אני מחייך כשאני כותב, מין חיוך כזה של טוב, של אושר רגוע. שוב הייתה פגישה נפלאה. שוב סיום של ציפיה ארוכה ומורטת ושוב לא ידעתי לתרגם את אותם זהרורי חדווה, את פריחת הערגה, את כל אותה הוויה ולהעניק לך בשלמות, וזלגו הנשיקות והכול בא טיפין טיפין. אבל השקט, השקט הזה, פשוט לחבוק אותך ולשכב יחדיו בשקט ואז הכול רגוע. עכשיו אני חש את הרגע הנפלא הזה בדפיקות שברקותי. עכשיו הידיים נקמצות והגוף מתכווץ קמעה כעוצר בעדו מלזנק דרך המפריד בינינו - אלייך, אלייך. עכשיו אני חדש עד כמה טוב היה כשבאתי אלייך סתם ככה, סתם אלייך וחיינו ערב כשלא "בוער" לנו לבלות, כשאני לא מציץ כל רגע מתוח לעברך שמא תתאכזבי מהבילוי, כשאין הזמן הפנוי ורגעי הביניים מבוזבזים על תכנון הבא. כשלא חושבים ומחשבנים כל הזמן. פשוט, כמה נפלא. היינו ביחד...