דברים לזכרו של גיורא אותם כתב אליהו קונין אביה של טובה ארוסתו של גיורא. דבריו התפרסמו בספר "העשרה" שיצא לזכרם של גיורא וחבריו עשרת הלוחמים של חיל האויר חללי מסוק היסעור, שנפלו בשובם מבצוע שליחותם לבטחונה של ישראל:
גיורא.
יליד הארץ. נטע שגדל וצמח מתוכה ובתוכה, ועל הגנתה מסר את נפשו, והוא בן עשרים וחמש. צנוע בהליכותיו היה. מעולם לא הדגיש הישגיו, והישגיו היו מרובים וידו היתה ברוכה ומחשבתו הגיונית, וכל מה שעשה עשה ביסודיות וביעילות תוך חתירה לשלמות, שלמות בהבנה, שלמות בידע, שלמות במעשה.
תחנות השכלתו: בית הוריו שלימדו תורה והתווה דרכו בחיים, בית ספר יסודי ביל"ו תל אביב, תיכון עירוני דתי ב' "צייטלין" תל אביב, צה"ל, ישיבת מרכז הרב ירושלים, האוניברסיטה העברית בירושלים, מכון ויצמן למדע.
באוניברסיטה סיים גיורא את לימודי התואר הראשון במחלקה לכימיה פיסיקלית, ואת לימודיו לתואר שני המשיך במכון ויצמן למדע במחלקה לפיסיקה כימית. עמד להמשיך בלימודי הדוקטורט במכון ויצמן למדע.
ברוך כשרונות היה. צמא דעת. רחב אפקים ובהיר מחשבה. שאף לחדור ליסודיותם של דברים ולמצותם עד תום.
מוריו ראו בו את אחד המעולים והטובים אשר עתיד מדעי מזהיר צפוי לו. בן נאמן היה, מסור להוריו ולאחותו. חדור הכרת ערכם של לימוד תורה וקיום מצוות.
האמונה בה' היתה חלק מהוויתו האישית, מושרשת עמוק בלבו ובאישיותו. כל מעשיו היו מתוך מחשבה והכרה. הסב אליו תשומת לב רואיו בהליכותיו, בשמחת החיים שבו, במאור פניו, ביושרו. קסם אישי רב היה טבוע בו.
חבריו ספדו לו שעזרתו לזולת, עוצמתו המוסרית ונכונות הקרבתו היו מקווי האופי הבולטים שבו. כך ביחס לפרט ועל אחת כמה וכמה ביחס למשימות להגנת עם ישראל ומדינת ישראל, אשר למענם הקריב את חייו. שירת חייו באמצע נפסקה והוא במרום מעופו. מעולם לא תחם תחומין בין עבודתו המדעית ותפקידו בצבא.
גיורא נלחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה. למרות לימודיו המעמיקים שזיכוהו בפרסי הצטיינות, מילא את חובתו לשרות המילואים מעל ומעבר לכל מיכסה נדרשת וניצל את כשרונותיו וידיעותיו ליעול ושיפור המערכה. ביודעין, למרות הסיכון לחייו, יצא למילוי משימות אלו.
גיורא אהב וידע למצוא את יופיים של החיים. היה מלא חדוות חיים ושמחת יצירה. מיגוון תכונות היו בו, שילוב מופלא.
גיורא עמד לבוא בברית הנישואין עם טובה בתי ארוסתו, חברתו מילדות. יחד, וברציפות משך שנים, עיצבו שניהם את דרכם. קשר מופלא איחדם, יחד ארגו מסכת חייהם, חיים מהותיים שורשיים.
ולפתע העקידה...
ביום חמישי ט"ו בתמוז תשל"א בערוב היום, נאמן למטרת שליחותו במסוק חיל האויר, נקטף גיורא יחד עם תשעת חבריו. עדה קדושה גבורי כוח אשר אין כל ברייה יכולה לעמוד במחיצתם, מנין צעירי ישראל אשר במוסרם את נפשם למעננו למען כל אחד ואחד מאיתנו על תקומת ישראל, ציוו לנו את החיים.
נדמו חיים יפים, חיים צעירים, חיים שיכלו לתת כה הרבה לכל כך רבים.