לאחר נופלו קבלה המשפחה מכתב מאנשי היחידה בו כתוב לאמור: "כשנתיים ומחצה שירת אלכס ביחידה. תקופת שירותו בה זכורה לטוב על שום היות אלכס חייל טוב, צייתן וממושמע ובראש וראשונה אדם בעל נפש צוחקת ונשמה זכה. אף בתקופות קשות ידע לשמור על מורל גבוה. בקושי אפשר היה לשמוע מפיו מלים של קינטור ואי שביעות-רצון. הוא עודד את חבריו לשמור על הטוב והיפה. בחיי הצוות והחברה היה דמות מרכזית אשר בוטאה בשקט נפשי, בדאגה לכל ובחיוך שלא מש מפניו, הלא נהג להביע דעה בכל נושא ונטל חלק פעיל בכל אירוע. גובהו ומרצו עמדו לו במשחקי הכדורסל, אשר בהם נטל את חלקו ואשר כה אהבם. לאחרונה, כאשר נודע לו כי הוא יוצא למילואים הוא לא חסך דמי שיחה טלפונית ליחידה כדי לברר מי היוצא מהחבר'ה וכמה שמח בראותו אותם בשנייה. אולם איש לא ידע כי זו דרכו האחרונה - וכך נותרנו רק עם זכרונות".