אלבום תמונות
יהודה, זה הנער אשר גדל לעיני, נראה לי תמיד ער, צוהל ושופע בריאות. תל אביב, בהירת הנוף, בתוכה נפקחו עיניו לראות אור חיים. את אוירה נשם, בזהב חולותיה השתעשע וחמד את גלי ימה.
אבל הוא גם ידע להשתתף בגורל הוריו העובדים קשה, השתדל לעזור להם בעמלם, בהקמת ביתם.
יהודה גילה תכונות יקרות של מסירות ונאמנות למשפחתו, לחבריו ולכל אדם.
בעודו צעיר נתבלטה דמותו החיובית. היה חרוץ ושמח לעבוד, לבנות. כשהגיעו ימי מבחן גדולים ליישוב לא יכול לשקוט וראה מחובתו להצטרף אל שורות הפלמ"ח. כחדש לפני נפלו, בחופשתו הקצרה, לאחר קרבות עזים בגליל, אמר לי בפגישתנו, הפגישה האחרונה, כולו בדריכות ובבטחון:"נצחוננו אינו מוטל בספק. ברור, שנזכה לראות במפלת האויב ועוד נשמח בבנין המולדת!".
אך יהודה לא זכה לחזור ולהשתתף במצעד הנצחון.
בצפת המשיחית הקריב את חייו הרעננים למען הגנת העם והמולדת.
בלב כל מכיריו יהיה חתום זכרו היקר.
ימתקו לו רגבי עפרו.
מרדכי ארמוני
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח