אלבום תמונות
שוב אני יושב ומהרהר. נזכר אני באותו חבר שחי פעם בקירבתי, ומה קשה לשכוח אותו, צל יקר העומד לנגד עיני, מביט בי בחיוכו כשידיו נתונות בכיסיו, והעמידה מה איתנה היא. שומע אני את קולו מדבר, שומע אני את הד צעדי רגליו, נדמה לי שהנה אפנה את ראשי וכבר אראהו והוא מרים את ידו המיובלת בצואר ולוחץ חזק וצועק תוך לחיצה:"אהלן רפי, מה שלומך, מתי תבוא אלינו". על שאלותי היה עונה בקצרה. זוכר אני אותו בחולתא, כשבאנו פעם לאימונים תוך שיט בחולה והוא על סירתו כשהמשוטים בידיו, והוא חותר. בראותו אותי כבר צעק לאן? ומתי תבוא אלינו? להתראות... כולו כעין שמש, תמיד צחק.
יצאו החבריה והוא המקלען שלהם, הם חזרו. אף הוא חזר אך בלי רוח חיים. כזה היה בחייו עליז ושמח, כולו ער. ועכשיו אדמה מכסה את גופתו, אהרון זכרונך לא ימוש מלבי. דמותך תרחף תמיד לנגד עיני, קשה לבכות אך מר לבי מיום לכתך. הרבה הלכו אחריך באותה הדרך באותה הדרך אשר בה הלכת למשק ולנשק. גם אנו חבריך לנשק נשבענו המשך במלחמה, עד נקום דמך הזועק לנקם.
רפי
מתוך "לזכר חברים שנפלו", הכשרת הגוברים יגור
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח