חלפה שנה... קשה ואי אפשר להשלים שאינו אתנו ושהווייתו אינה משתלבת במהלך חיינו.
עדין וצנוע היה בהליכותיו וחיוך לבבי ריחף תמיד על שפתותיו.
כמה טוב ומסור היה למשפחה, שום דבר לא היה קשה למענו אם בעזרה לאפשר לאחות הקטנה להשלים את לימודיה בגימנסיה או בעזרה למשק, תמיד היה ער ומוכן לעזור לאבא ואמא ולכל דורשיו, למי שהיה צורך וענין לבית החולים "הדסה" ידע שאם יפנה למרדכי הכל יסתדר בצורה הנוחה ביותר, ובאיזה עדינות ותשומת לב עזר, תמיד השתדל לא לפגוע ברגשות הזולת.
והנה ביום כ"ז אדר ב' תש"ח נפל בעמדו על משמרתו בעמדה על הר הצופים בירושלים. ביום מילא את תפקידו באמונה במוסד "הדסה" ובלילות עמד על המשמר בפני אויב ומתנכל. תמיד היה מלא אמונה בעתיד עמנו בארץ, כי לא יוכל האויב בפני האומץ וגבורת בניה. היה משתתף בקורסים של ההגנה והשתדל להקנות את ידיעותיו לאחרים שידעו להחזיק לא רק באזמל כי גם בשלח ומיני אז חלפו כה רבות - יום הכרזת המדינה, הקמת צבא ישראל, ימים של גילויי אומץ והקרבה בהדוף צבאנו את האויב מכל עמדותיו, וכיום כשאנו עומדים על סף השלום קשה להשלים עם המציאות האכזרית שהוא איננו בתוכנו לחזות ולהרגיש וגם לתת ביטוי לרוממות השעה ההיסטורית שאנו עומדים בה.
כה יפה ידע להביע את רגשותיו העדינים בשיריו הלבביים שמצאנו בעזבונו, ופתאום שירת חייו נפסקה...
מרדכי נולד בגדרה בשנת 1907 להוריו חנה וצבי ארקין, דור רביעי בארץ מצד האם מבית הירשנזון ואביו זקנו היה ממייסדי המושבה עקרון.
את ראשית חינוכו קיבל בבת הספר המקומי. אך ההורים שהנם בעלי יוזמה והעזה לא יכלו להשלים עם הטיפין טיפין של תרבות שהנוער קיבל אז במושבה. עשו את הצעד הנועז והעבירו את המשפחה לתל-אביב כדי שהילדים יוכלו להמשיך את לימודיהם בגימנסיה הרצליה. אך האב נשאר לעבוד במשק.
מרדכי הצטיין בלימודיו והיה אהוב ורצוי על מוריו וחבריו, ובסיימו את הגימנסיה במחזור הי"ג שאף להשתלמות יותר רחבה במקצועות המתמטיים. אך באותו זמן עבר על החקלאות משבר קשה בגידול הטבק ולא יכול היה למלא את שאיפתו ונאלץ למצוא את קיומו בעיר, בתחילה בתל אביב כפקיד אצל האחים רוקח שעסקו במשלוח הדרים לחו"ל ואח"כ מילא תפקיד אחראי בשטח המשקי בבי"ח "הדסה" על הר הצופים. אך כל שאיפתו היתה לחזור לחקלאות ואת רחשי ליבו וגעגועיו למושבה הביע בשיריו הלבביים שרשם בצנעה:
"היש בתבל מאושר לכם דמה
המחוננים בזיעה רגבי אדמה?
יבוא היום תסלחי הפשע
אשובה אליך לי גם לך ישע..."
ובליל אפל וצלמוות בעמדו על משמרתו, עת שריקת צליפות האויב נשמעה סביב, נקטף מאתנו והשאיר אחריו אישה רכה וילד בן שנתיים ותינוקת שלא זכתה לחזות בפניו... והורים שכולים ואין קץ ליגונם ולכאב מרדכי הבן האהוב כי איננו...
יהי זכרו ברוך
נכתב על ידי אחותו האהובה מלכה סברדלוב ז"ל