אלבום תמונות
יקרה,
אקוה שאת מכתבי זה תקבלי כשהנך בריאה ושלמה, ובמצב רוח נורמלי (ז.א. "טוב"), כיון שדאגתי במקצת בעת עזבי את תל-אביב. בפרט שכמה רגעים לפני נסיעתי עדיין כעסת עלי ומצב רוחך המזופט (כך אני מתאר לעצמי), נבע רק מתוך מצב בריאותך ועודף החום בעת התקררותך.
ובכן נערתי, בילינו כמה ימים יחד, אמנם לא הרבה, אולם בכל אופן מצאו חן בעיני, כמובן חוץ מהיום האחרון, כיון שמצב רוחי שלי באותו יום לא היה גם כן מהמזהירים ביותר. ועוד יותר הזדפט, וצערי גדל מאד בבואי הנה, כיון שנתברר שחכו לי כאן רק כעבור 3-4 ימים, ופשוט לא יכלו להאמין שחזרתי בזמן, וצחקו על טפשותי הרבה שמהרתי לעזבך.
ומשחזרתי, הרגשתי את הריקנות ואת אפסות תפיסתי לראשונה. תחילה בבואי הנה מהסקדרון הישן נדמה היה לי שנפלתי לגן-עדן. ואכן, מקום זה בהשואה לשאר המקומות הרי הוא הטוב והנפלא שבהם; אולם בחזרי עתה, נדמה והיו לי אותם הימים הספורים כחלום רחוק, ושוב לא חשבתי את עצמי למאושר על היותי כאן. מצב רוחי השתבח לאור העובדה שאני נזכר שאשוב ארצה בעוד חודש. ועתה שוב אני בחוג המשפחה, בין חברים טובים ומפקדים נהדרים. חזרתי לעבודתי הישנה ז. א. למשרד. ואת האמת לומר שהפעם החלטתי לנצל עובדה זו, ולהתחיל לעשות מה שהוא, אני חושב להתחיל לצייר או ללמוד.
כאן מצאתי שני מכתבים ממך המחכים לי. השלישי, כפי הנראה, התעכב בדרך, היות ונכתב לפי הכתובת הישנה, ויעבור דרך ארוכה עד שיגיע לידי, ולפי דרישתך הצנועה אענה לך עליהם.
שני מכתביך אלה מיום 26.7.43, נכתבו, כפי הנראה, במצב רוח נורמלי (ז. א. את יודעת כבר...), כיון שהטון הוא חביב במקצת. אולם מה ששייך לסגנון, הרי הוא נהדר עד כדי כך, שאין אני מאמין לך שאת כותבת מבלי להעתיק 5 או 6 פעמים את המכתב. לעניני הטיסה שאת מזכירה, אין כל חדש, ואני מאמין שלביה"ס אם אסע פעם, זה יהיה אחרי המלחמה, או במלחמה הבאה, כיון שהענינים הפסיקו אפילו לזחול. בכל אופן נראה איך יפול דבר.
כמו כן את כותבת שאין את שבעת רצון ממתנתי הצנועה שעלתה 30 מילים, בכל אופן אני תארתי שבעיניך תהיה זו הרבה יותר חשובה, יתכן שלא תפסת את הכוונה כראוי.
ועכשיו, יקירתי, דואג אני לבריאותך ומקוה שתעמדי בהבטחתך לשלוח לי כל יומיים מכתב, אפילו אני שולח לך כבר מכתב למחרת בואי, מבלי לחכות למכתבים ממך ותזכרי כל יומים. זה מגיע לי. ואני מצדי אשתדל לענות על כל מכתב.
אקוה, לפחות, שנהנית מחופשתך בגליל, ואוי ואבוי לך אם תכתבי לי שביטלת את נסיעתך וחזרת הביתה. וחושב אני שנחת במקצת ותהיה לך אפשרות להמשיך בעבודתך. בכל אופן כתבי הרבה כיוון שאני משתעמם. שלחי גם תמונות, לא חשוב אם הן ישנות, את הבטחת לי פעם במכתביך הקודמים.
דני