הכרתיו והוא צעיר ברוך כשרונות, זה עתה עזב את ספסל הלימודים בגימנסיה והתגייס לתפקידי בטחון והגנה. פניו הביעו עקשנות ומרץ וחתירה חסרת ליאות ךמטרה שהציב לפניו.
מיד נשלח ע"י מוסדות הבטחון לשמירה על קבוצת קודחי הבארות בנגב. הוא שימש כקשר ושומר, וחבריו ידעו כי אפשר לבטוח בו. בשממון ערבות יריחו ובבדידות המדבר ידע אפרים לבדר ולעודד את רוח חבריו. לאחר יום עבודה מפרך היה מדובב את האנשים הקשוחים בסיפוריו המלבבים, בחלומותיו הקוסמים. הוא אהב זמר ושיחת ידידים, ושיחתו גלויה ומרתקת.
מדריך רב כשרונות היה ואהב את מקצוע הקשר שעסק בו. ידע למסור לחניכיו את הדברים המשעממים ביותר בחיוניות רבה. חדשים רבים נדד בארץ מישוב לישוב ובכל מקום שהרביץ את תורתו קשר קשרי רעות ועורר אהבה לענין, ולמקצוע שהקנה.
ידע אפרים להיות נועז וגם חצוף, כאשר החובה דרשה זאת. הוא היה מאותם "האומרים את האמת בפנים" לחבר, ואף למפקד הממונה עליו, והיה רוגש ונרתח, כאשר לא נשאו את "פני האמת".
ידיד ורע נאמן היה מאין כמוהו, ונאמנות זו לא ישכחו חבריו לעולם!
אפרים לא היה הרפתקן אבל אהב להעיז ולא ידע פחד. יהודי גאה היה וזקוף קומה. עיניו היו בוערות כאשר ראה שוטר או חייל בן עם אחר פוגע במעמד ביהודי! וכל עמידתו אמרה כבוד כאשר התייצב - כסרג'נט המאותתים במחוז הצפון - בפני מפקדיו האנגלים!
הצטרף לכ"ג ומאושר היה כי נקרא לפעולה. פגשתיו בפעם האחרונה ליד חצר התערוכה בתל אביב, מיקום אימוניו. עיניו הבריקו, וכולו היה חדור רחשי יראה וכבוד לקראת המשימה שהוטלה עליו.
ע.
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח