מספר רופא, ד"ר יריב יובב, אשר שירת עם אסף, על המפגש שלו עימו: "לאסף התוודעתי בפעם הראשונה בתוך לבנון, במוצב "דלעת", לשם עליתי במסגרת תפקידי הצבאי כרופא, להצטרף אל היחידה שלהם, פלוגת הנדסה קרבית של הנח"ל, לקראת המבצע הראשון שלהם הדורש ליווי של רופא. לא היכרתי איש מהם, אך מיד כאשר נכנסתי לחדר הקטן והצפוף שגודלו לא יותר מאשר חדר אמבטיה משפחתי, שאיכלס כ-15 לוחמים בשיטת המיטה החמה... הדבר הראשון ששבה את ליבי היה החיוך, החיוך של אסף, אותו חיוך שילווה אותי בכל השבוע הקרוב, השבוע היחידי שהכרתי אותו. בכל אותו שבוע, שכלל גם את ההכנות למבצע וגם את המבצע עצמו, הייתי צמוד לאסף. נגזר עלינו להיות בחוליה היותר אחורית, המהווה את כח ההרתעה. בכל ההכנות והתירגולים שלי, שהיו חדשים לי לחלוטין הייתי צמוד לאסף, שהיה מדריך, מסביר, מושיט יד ואפילו קצת נוזף כשצריך. במבצע עצמו שכבנו יחד רגל אל רגל במשך לילה שלם כאשר הגשם העז שניתך עלינו לא מפסיק לשניה... בדרך החזרה למוצב, כאשר אנו כבדים מהגשם, הבוץ והמשקל הרב שנשאנו עלינו, עייפים ורועדים מקור, שוב אסף עוזר, מושיט יד ודוחף ושוב עם החיוך הניצחי".