סגן יהודה יהודהל'ה פיקמן ז"ל

החייל בבית שממול
נפל בקרב.
תמיד נופלים חיילים במעררכה
אבל לא חיילים
מהבית שממול.
הוא גדל מול עיני,
הוא יצא מהבית שממול לחזית
נושא בגאווה את אות הדרגה
-הנערות מעדיפות קצין בצבא-
האם גם האמהות?
אצלנו המפקדים
הולכים תמיד קדימה,
הראשונים בקו האש
הראשונים על מוקש,
החייל בבית שממול
נפל כשהוא מתעקש
לא לנטוש
ראש צריח בסואץ.

יהודה שמו
על שם אחי- אמו
שממש עשרים שנה אחורנית
בגיל עשרים
עם ל"ה בחורים
הלך בנתיב היסורים
להגנת גוש עציון
בהרי חברון
בטרם היות לנו צבא
והנתיב לו- מצבה.

האם ייקרא בן אחותו
אשר יוולד לה
בשמו, כשם שהוא נקרא
על שם אחי-אמו?
ומה יהיה גורלו
בעוד עשרים שנה?
האם לא רווית, מדינה?!
האם תימשך השושלת
או תיגרע?
מי יידע?

החייל בבית שממול
נפל בקרב.
ברגע זה קרבתי ביותר
למחלמה שלכאורה כבר רחקה מאתנו.
האם מותר שחיילים יפלו בקרב
לאחר תום המלחמה?!
האם לא יהי סוף לחרב המשכלת?
האם נגזר שסבים והורים ואחות
לעד יבכו את בנם ואחיהם?
החייל בבית שממול
נפל בקרב
והמלחמה שלכאורה כבר תמה
לא תמה עדיין,
והאמהות ממשיכות להיות שכולות
והבנים נולדים ללא אבות
ובנים רבים כבר לא יכולים להיוולד
כי אבותיהם נגדעו בטרם עת,

עד מתי?!


לזכר סג"מ יהודה פיקמן הי"ד. נכתב ע"י השכנה שבבית ממול, מיד אחרי נפילתו.