(מתוך "דוד" פרקים לדמותו של דוד צובנר)
ב"ה, ירושלים ד' אלול תש"ב
לכבוד אבי זקני מוהר"ר יחזקאל שליט"א עמוש"ט
מרגיש אני חובה לעצמי לצרף ביום זה אל סאת הברכות העתידים לחול על ראשך אף את ברכותי ואחולי הלבביים. לזכות תחשב לי להמנות אף אני בין מברכיך, כי זה כשנה תמימה אשר הייתי קרוב אליך מאד שימשתיך והייתי לך לבן. אתך הייתי בכל מצביך והצלחתי לעמוד על תכונותיך וסגולותיך התרומיות אשר מעל לכלן בולטת מסירותך הנפלאה. כשאני עורך לנגד עיני את דמותך הנעלה אני רואה הוד ואצילות. כשאני זוכה ללכת עמך בדרך תלבש נפשי גאות בידעי כי כל עובר מברכני בלבבו. מי יתן ויזכו כל יוצאי חלציך לרכוש את מדותיך היפות ולחיות כמוך.
בהשוותינו את הגשם מול הרוח נאמר על הראשון כי הוא עובר וכלה, ועל השני שהוא קיים לעד - הוא נצחי. האדם כאשר הוא הרכב של שני הדברים, רוח בתוך גשם, נשמה בתוך גוף, הנה תכונתו היא לשאוף לנצחיות, אע"פ שהוא איננו יכול להשתחרר מן הדברים הגשמיים הסובבים אותו, בכל זאת הוא משתדל ליצור דבר נצחי שיהיה קיים לעד. דבר זה מתבטא בעובדא שהאדם עמל כל ימיו עבור בנו. הוא רוצה להקנות לו את כל הידיעות והתכונות שיש לו כדי להמשיך ע"י כך כאלו את קיום עצמו, את רוחו. ואין ספוק יותר גדול לאדם מאשר לראות את יוצאי חלציו הולכים בדרכו אשר התוה להם, וממשיכים במסורת חייו ובמסורת חיי בית אביו. אף אני מברך אותך שתזכה לרוות נחת מרוב בניך נכדיך וניניך, כי כולם ילכו בדרך אמת ויכבדו את הישר והטוב. כולם יתכבדו בך ואתה תכבד בם. כמאמר הכתוב: "עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם".
לצדקה ולכבוד תחשב לי האפשרות להמצא בקרבתך ולשמשך, כי גדולה ומרובה השפעתך אשר רוחך מאצילה עלי מטובה.
כברכת נכדך
דוד צוובנר
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח