"עופר התנדב לשרת בצנחנים... בתום שלוש שנות שירות סדיר, בהן ביצע תפקידו על הצד הטוב ביותר, הצטרף לשירות בחטיבת צנחנים, אותה חטיבה שרשמה הישגים נכבדים ביותר במורשת הצבא ומדינת ישראל, משחרור ירושלים, מלחמת-ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. מ-1978 לקח עופר חלק בכל פעילויות היחידה - באימונים, תעסוקות מבצעיות ומבצע 'שלום הגליל'. היה 'טיפוס' בוהמיין, נונ-קונפורמיסט ומצד שני חייל למופת. לא אהב 'קטנות', לא אהב את המשמעת, לא כל-כך אהב להתאמץ באימונים, היה לו קשה עם השיגרה האפרורית, אך היה חייל אחראי, ביצועיו מעולים, מוכן לתפוס 'ראש גדול', ואכן במלחמה של ממש התבלט לטובה. "המוזיקה שמילאה את כל חייו וה'סאונד' שהיה לו למקצוע, היו זרים לשיגרת היום-יום הצבאית, אך לפחות פעם אחת, מעבר לכל המקרים האחרים שנתמזל לנו ללמוד ממנו בנושא, נהנתה החטיבה כולה מכשרונותיו אלה, כשלקח חלק בארגון כנס חטיבת הצנחנים משחררי ירושלים (החטיבה שבה שירת) לציון מלאת 20 שנה לשחרור העיר.
"עופר היה איש חברה, 'סחבק' שמוכן לעזור, שאוהב לעזור, לתת כתף, לשים יד. עופר היה איש שיחה אמיתי, מתלהב, מתעניין בכנות, אוהב אנשים וכמה לקשר. יתכן שכל אלה הם גם שחיזקו את הקשר שלו ליחידה, ויחד עם תחושת האחריות שחזר וביטא כל פעם במפורש, הקשו עליו את ההחלטה לעזוב את היחידה, גם בעת שחש ש'נגמר לו הסוס'."