במילון כתוב שיובל הוא פלג של נהר, מקום שבו זרימה היא עניין שבשגרה. ישנם ימים בהם מי היובל גועשים וקוצפים, קולחים בתנופה באון ובגאון. בימים אחרים הזרימה רכה יותר, מתונה, קשובה לקול הפנימי של פכפוך המים, אך בכל מקרה תמיד יש בה חיוניות.
בדמותך יובל התגלמו כל תכונותיו של יובל מים. הפנים מלאות התנופה, שטופות האור, זרועות הנמשים. הלחיים האדומות המזמינות צביטת חיבה. העיניים הבוערות כאש צוחקת ומשתלהבת. כל אלה היו הגעש הטבעי והחינני שלך ובניגוד לאלה השקט ואורך הרוח של מנהיג אמיתי.
כזה היית אבן שואבת לחברים שבאו לשאוב עידוד, לשאול בעצתך ולקחת חלק באהבת החיים שלך.
חכמת המנהיגות הביאה אותך לחלוק, לשתף לצחוק עם.
היית משפחתי ,רגיש וקשוב להלכי הרוח בתוך התא המלוכד שבנינו לנו.
הנעורים שפיעמו בך באו לידי ביטוי ב"חטאים" אנושיים כמו:
פיצה עתירת קלוריות סיגרית "מלבורו" איכותית, כוס קולה מבעבעת ורכיבה על אופנועים.
מעניין שדווקא הרכיבה על אופנוע ערערה אצלנו את השקט הנפשי, העבודה בצבא הייתה החלק הבטוח.
בשנת חייך האחרונה לא דאגנו.
הבגרות, הבשלות והתבונה התבטאו בקשר שלך עם כלילה.
דברתם על חתונה ,כמו רציתם להספיק הכל מהר ומוקדם לפני ש...
היית בן נהדר, מושא גאווה ונחת, אח מדהים ודוד לדוגמה.
אולי זה מקרי ואולי לא אבל אותיות שמך שמגלמות התחדשות לידה וחיות קולחת, נושאות בחובן גם את שנת פרדתך מאתנו- שנת יובל למדינה.
יובל שלנו, אתה זורם היום במקום אחר, ודאי המלאכים יושבים סביבך מספרם כמספר נמשיך והם מביטים בך בהערצה, אוחזים פיצה אוורירית בכנפיהם ובין שאיפה ממלבורו שמימית ללגימה מכוס קולה בצבע תכלת לבן מתגלגלים מצחוק.
עוף גוזל ושים עלינו עין כי בלעדיך אנחנו מרגישים גוזלים גזולים.
אמא