עומרי, חברו של ליאור כתב הספד וקרא אותו בהלווייתו.
אנחנו יושבים פה אצל טליה אבל שקט לשם שינוי. מביטים אחד על השני,
מביטים בתוך עצמנו ומחפשים אותך - איפה אתה?
אתה היית זה שנוכחותו נגעה בכולנו - דואג, מארגן ומסדר את כולם - איש
הקומבינות. זה שאסף את כולנו, זה שבזכותו היינו נפגשים - וזה שהשאיר
אותנו המומים וכואבים.
היית מפיק האירועים שלנו - מפגשים, טיולים ושאר אירועים בחסותו של
ליאור ניב, ועכשיו עושה רושם ששוב כינסת אותנו כאן להפקה אחרונה
והגדולה מכולן - אבל אתה חסר.
הצלחת לגעת בחייהם של כל כך הרבה אנשים ולתת להם להרגיש קרובים
אליך, לתת להם לחלוק ולו בקצת את שמחת החיים שלך.
כי ליאור - אתה היית סמל של חיים בשבילנו - וחיים בלעדיך הם דבר שלא
ניתן להעלות על הדעת.
אנחנו מחכים שתגיח פתאום, תזרוק איזו בדיחה ותגיד שסחבק עבד עלינו ועוד
פעם - אבל הקירות הדוממים משיבים פנינו בשתיקה.
ליאור, רק שתדע - את המסיבה הגדולה שתכננת אנחנו מבטיחים לקיים,
בשבילך ובשבילנו. כי אם יש משהו שלמדנו ממך זה למצוא את הטוב בכל מצב
ולחבוק את החיים בשמחה.
אנו מבטיחים - בכל אשר נלך ונעשה - אתה איתנו ובליבנו לנצח.
אוהבים החברים.