אלבום תמונות
הלילה הזה תקנתי חצות:
השקפתי מעבר לאדן החלון.
חלון קסמים היה לי הלילה:
ליל רזים ראיתי דרכו...
אומרים את קסמי הלילה
אפשר להרגיש, אפשר להכיל.
לבי לא יכל להכיל את הדרו הגדול
יכלתי רק לראותו.
אומרים גם: את הדממה הקדושה,
אפשר לחיות, אפשר למות בה.
אני לא הרהרתי בסודה הגדול,
יכולתי רק להקשיב אליה.
ראיתי שתי שורות עצי שקמה באופק
שומעים בתפילת הודיה חרישית
משני עברי מסילה לבנה
ונוצרים אותה בהדרת קודש גדולה...
ראיתי חבורת עצי תומר על גבעה
זוקפים ראשיהם השמימה
וסוגדים בשתיקה גדולה
לאמא הלבנה וכוכביה הנוצצים...
ראיתי את הפנסים הרחוקים
מגיעים לכאן ולכאן אורות חוורים
ולוחמים מלחמה אכזרית ואילמת
בצללים השחורים של לילה...
אח"כ הקשבתי לדממה הרוחשת,
הלואטת לה ברוח הסמויה
מרחפת בצמרות העצים
אורבת שם בכל מעבר לחלון...
דומני, עוד אי מי מקשיב כאן כמוני.
עוד זוג עינים מסתכלות אל הלילה,
אך דומני לא מעברי זה של החלון:
מתוך הלילה הן עולות ובאות.
אני יודע, אני מכיר אותן:
עיני אלוהים הן אלה.
גם הן מסתכלות ומקשיבות חרישית
אל הקסמים והדממה מעבר לחלון.
לא ידעתי, לא בקשתי, ולא שאלתי
...מי או מה הוא האלוהים.
אך הלילה הזה ראיתיו
כל כך גדול היה הלילה.
טבת, תש"ח, ת"א