בן אראלה וצבי, נולד ביום י"א אלול תשט"ז (18.8.1956) בחיפה. בילדותו עברה משפחתו לגור ברמת-אביב בתל-אביב, שם גדל ולמד בבית-הספר היסודי "אורנים" ובבית-הספר התיכון "אליאנס". נתי היה חובב ספורט, בעיקר ספורט ימי. בנובמבר 1974 התגייס לצה"ל ושירת ביחידה מיוחדת בחיל-הים. הוא עבר שורה ארוכה של קורסים מסווגים, קורס צלילה, קורס חובשים קרביים. הצטיין כחייל נועז בעל שיקול-דעת מפוקח. כאשר הגיע לחיל-הים, סבל נתי ממיחושים בביטנו. משך כל המסלול הקשה, עד לקורס צניחה, סבל בשקט והמשיך. הוא חשש כי אם יתלונן על מיחושים, יפלט מן המסלול. רק אחרי הקורס הלך לבדיקות. חזותו הביישנית משהו, נטעה תחילה בלב חבריו את הרושם שהנה הגיע ילד עירוני מפונק. עד מהרה נוכחו הכל דלעת כי הנה הגיע בחור שקורץ מחומר מיוחד. מפקדיו המליצו עליו בחוות-דעת שהגישו במהלך שנות שירותו: כזה היה, אדם זהיר, יסודי, חייל מעולה, הן כלוחם וכן כמדריך. הלוואי שכולם היו כמוהו. על נתי יכולת להטיל כל משימה וידעת שהיא תבוצע היטב. בתקופת שירותו הסדיר התקדם בסולם הדרגות וכשהשתחרר משירות החובה הגיע לדרגת סמ"ר.
אחרי שהשתחרר מצה"ל נשא אשה ובנה ביתו בתל-אביב. למד משפטים באוניברסיטת תל-אביב והתחיל לעבוד כמתמחה במשרד עורכי-דין בתל-אביב. מפעם לפעם נקרא לשירות מילואים ממושך, בתנאי צבא הקבע, כמדריך לוחמים ביחידה המיוחדת בה שירת בחיל-הים. באוקטובר 1982 הועלה לדרגת רס"ר.
באפריל 1985 נקרא לשירות מילואים, הוטל עליו להדריך קבוצת חיילים, שהיו בתקופת גיבוש לשירות ביחידתו המיוחדת. ביום 2.4.1985 ביצע תרגיל לדוגמה, טיפוס על גשרון של מסילת הברזל, ליד עתלית. בעת התרגיל עברה רכבת והקטר פגע בו והפילו לעומק הגיא. נתי נפצע בתאונה פצעים אנושים. הוא הובא לבית-החולים וארבעה ימים נאבק על חייו. ביום ט"ז בניסן תשמ"ה (6.4.1985) מת מפצעיו. בן 29 היה בנפלו.
הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול בתל-אביב. השאיר אחריו רעיה, הורים, אח ואחות. מפקד יחידתו כתב במכתב תנחומים למשפחתו: "נתי התגייס ליחידה ושירת בה כלוחם בקבוצה העילית של היחידה במשך ארבע שנים. עם שחרורו עבר למערך המילואים ועסק בהדרכת חניכים - תפקיד שיוחד לטובי הלוחמים במילואים. בכל שירותו התגלה כאדם שקול, בהיר מחשבה ודבק במשימותיו עד הסוף. עם מותו נקטף בן, בעל ואדם נהדר".