אברהם גלעדי גלברטוביץ ז"ל

קורות חיים

אברהם, בן יונה ואסתר, נולד בכ"ה בטבת תרע"ט, (28.12.1918) בפולין. עוד בהיותו נער היה פעיל בתנועת הנוער הציוני, ארגן מפגשי נוער, נאם בעד העלייה לארץ ועמד בראש הפגנות למען הקמת מדינה יהודית.

הוא עלה לארץ עם הוריו ואחיו בשנת 1933, בהיותו בן 15. את לימודיו סיים בתיכון מקס פיין בתל אביב. היה מדריך בתנועת הצופים בשבט מוהליבר, ולאחר מכן כיהן כראש השבט.

לפני הקמת המדינה היה פעיל בהגנה. לאחר קום המדינה התגייס לחיל ההנדסה. אברהם גם לחם במלחמת סיני.

אברהם נישא לאביבה, שהייתה חניכתו בצופים. בצעירותו התפרנס כפועל בנמל תל אביב, וכמלטש ומנסר במפעל ליהלומים. מאוחר יותר פתח עם אביו מפעל ללולאות. לאחר מות האב המשיך את העסק באופן עצמאי.

אברהם היה מוכשר מאוד במעשי כפיים. הוא אהב לתקן מכונות ולהמציא המצאות, אך עיקר תחביבו היה ציור ופיסול. הוא השתלם בגרפיקה ובציור וסיים את לימודיו בהצטיינות. ציוריו הרבים עיטרו את קירות בתי בני משפחתו וקרוביו. בנוסף, אסף בולים ועתיקות. אהב מאוד להסתובב בשווקים ולמצוא חפצי אמנות מיוחדים.

ב- 1990 יצא אברהם לגמלאות, והתכונן לפרק חדש בחייו עם רעייתו אביבה. הוא היה אדם בריא בגופו ובנפשו, מלא מרץ, יכולות וכשרונות, אותם ביקש להשקיע בפנאי שלו. אך מלחמת המפרץ גדעה את תוכניותיו.

בג' בשבט תשנ"א, (18.01.1991), אברהם התעורר בבהלה לשמע האזעקה הראשונה, שבישרה את תחילת מלחמת המפרץ. הוא ניסה לעזור לאשתו לחבוש את המסכה, אך נכנס ללחץ רב, לקה באוטם שריר הלב והתמוטט. הניסיונות להזעיק את מד"א עלו בתוהו, ולבסוף, כשכבר ענו בטלפון, היה מאוחר מדי.

אברהם היה בן 72 במותו. הותיר אישה, בן ובת, נכדים ואח. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בקריית שאול, תל אביב.